מקרא

יש שתי אסכולות בלימוד מקרא. השאלה הוא, מהו הדרך ללמוד את הכתובים, האם העיקר הוא פשט הדברים, וצריכים להעמיק בפשט להבין את מעשי האבות וסיבותיהם, או שאין לנו להבין את מניעיהם בדרך פשוט כי אין לנו השגה בהם, ורק אפשר לפרש את זה ע"פ רמז וסוד.

יש יהודי נחמד בשם ר' שרגי [יואל חרך] שעושה הרבה הצגות לילדים, ויש לו הצגה עם בובה בצורת דיבור מהבטן , דהיינו הוא מדבר בקול של הבובה, בלי ששפתיו נעות, ואפילו באותיות בומ'פ [מי שלא מאמין אשלח לו קישור] ונסתפקתי, אם הוא יקרא את המגילה באופן כזה, האם יצא ידי חובה או שחייב ביטוי שפתיים?