מלאכות שבת | פורום אוצר התורה מלאכות שבת | פורום אוצר התורה

מלאכות שבת

  1. ג

    האם מלאכות שבת נלמדות גם מבגדי כהונה?

    הנה מלאכות שבת נלמדו ממלאכת המשכן, ויל"ד האם גם הבגדי כהונה. ובאבנ"ז כתב שלא נלמדו משם, ולכן כותב נלמד רק מקרשי המשכן, או ממה שכתבו עושי המלאכה בחשבונותיהם, ולא מהחושן והאפוד [והציץ]; ובפי' קדמון ממצרים על הרמב"ם (הל' שבת פ"ז ה"א) כתב מפורש שלומדים גם מהבגדים, גם בתחילת דבריו בקצרה שכתב שרוב...
  2. ג

    מאמר הלכתי חבורה בענין מלאכת "זורע"

    חבורה במלאכת "זורע" א. במשכן: היו זורעים סממני צבע לצורך צביעת תכלת וארגמן ותולעת שני ועורות אילים, כן נראה מדברי רש״י שבת ע״ג א׳ ד״ה האופה כו׳. אמנם במנחת חינוך פרשת יתרו מצוה ל״ב במוסך השבת אות א׳ כתב דלכאורה במדבר לא היה חרישה וזריעה כי עפר מדבר אינה מצמחת, אך מצינו בתו׳ חולין פ״ח ב׳ דמ״מ...
  3. א

    ספר חמדת הימים - שבתאות?

    יש פולמוס גדול אם ספר חמדת הימים הוא ספר שבתאי. ראיתי משהו מעניין בספר זכות ישראל, שם הוא מביא בשם רי"א מזידיטשוב, שבתחילה לא הרשה לקרוא בספר, ובמשך הזמן אמר שהוא הגיע לתיקון שלו ואפשר כבר לקרוא בספר. (כותב הספר זכות ישראל מסיק מכך שהבעיה בקריאת הספר לא הייתה שבתאות, כי את זה א"א לפתור - רק...
  4. ג

    מאמר תורני חבורה בענין מלאכת בורר חלק ב'

    במלאכת בורר חלק ב' למעבר לחלק א' א. "מלאכת בורר" היא מלאכה מיוחדת מתוך שאר ל"ח מלאכות במה שכמעט אין בה איסורי "בורר מדרבנן", פרט לדברי המ"ב בסי' שי"ט סק"ז שאם בורר עלין מעופשין שנאכלין ע"י הדחק מעלין היותר טובים לאכילה אינו אלא איסור בורר מדרבנן, וכן בבורר מקצת פסולת בכה"ג שעדיין נשאר בתוך...
  5. ג

    מאמר הלכתי חבורה בענין מלאכת "חורש"

    חבורה במלאכת "חורש" פתיחה קצרה למלאכות שבת א. הגדרת מלאכה האסורה בשבת: היינו מה שקבלו חז"ל שכל הפעולות החשובות שהוצרכו למלאכת המשכן שעשה משה רבינו במדבר הן הנקראות "אב מלאכה", [זה מבואר בשבת מ"ט ב' דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בזה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא...
  6. ג

    מאמר הלכתי חבורה בענין מלאכת בורר

    מלאכת בורר הקדמה קצרה לסוגית בורר: מהות "מלאכת ברירה" היא תיקון האוכל על ידי הוצאת הפסולת ממנו במטרה לשמור את האוכל באוצר כשהוא נקי מפסולת. מלאכה זאת נחשבת כמלאכה רק אם היא משמשת כהכנה לשימור האוכל באוצר, אך אם היא נעשית לצורך סעודה סמוכה לאכילה אין נחשבת כמלאכה אלא כהכנת אוכל לאכילה שהוא דבר...
  7. ג

    מאמר תורני חבורה בענין מלאכות זורה [בורר] ומרקד

    מלאכת זורה [בורר] ומרקד מהו הגדרת שלשת המלאכות - זורה בורר ומרקד א. מהו מלאכת הזורה: לאחר שלמדנו את מלאכת הדישה שעל ידה נתפרקו גרעיני החיטה מהשיבולים, נוטלים את גרעיני החיטה עם הפסולת שהם "הקש והמוץ" ומניחים אותה בתוך רחת [הקרוי מזרה] ובעזרת הרחת מפריחים את הכל לאויר על מנת שהרוח תפזר את...
  8. ג

    מאמר תורני חבורה בענין מלאכת "מעמר"

    מלאכת "מעמר" הגדרת מלאכת מעמר: אסיפת גידולי קרקע המפוזרים לאחר שנתלשו לערימה אחת, כן כתב המ״ב בסימן ש״מ ס״ק ל״ה ל״ז. אב מלאכה: איסוף שיבולים לערימה אחת, וכן אם מקבץ יחד עומרים לקשרם יחד לעשות מהם "גדיש", כן כתב המאירי שבת ע״ג א׳ וכן נראה בחידושים המיוחסים ע״ש הר״ן ובשו״ת מהר״ח או״ז סימן רי״ד...
  9. פ

    מאמר תורני בדין אמירה לנכרי

    בדין אמירה לנכרי תוכן המאמר האם אמירה לנכרי מדאורייתא או מדרבנן??? משום 'ודבר דבר' או שליחות??? האיסור בשעת האמירה או עשיית המלאכה??? האם יש שליח לדבר עבירה לחומרא??? האם מותר אמירה דאמירה לנכרי??? האם מותר אמירה לנכרי מערב שבת??? פועל בשכר הוא כשליח??? דין שביתה ממלאכה בשבת. וּבַיּוֹם...
  10. ג

    מדוע נקטה הגמ' אפייה ובישול?

    שבת ע"ד ב' עולא רצה להתיר ברירה בשבת לצורך אותו היום; והקשה רב חסדא "וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבו ביום". ויש לדקדק בלשון הגמ' שנקטה שתי דוגמאות מאותה מלאכה, ולכאורה היה מתאים יותר לומר "וכי מותר לטחון, וכי מותר לבשל", וכיוצ"ב. וי"ל [נתעוררתי לזה מהגר"י ענגיל (בית האוצר), והוא כתב...
  11. ג

    מאמר תורני חבורה בענין מלאכת "דש" חלק ב

    מלאכת דש חלק ב' למעבר לחלק א' בו יפורטו קצת מדיני סחיטת פירות - שחיטת שיער - וריסוק קרח בשבת! דיני סחיטת פירות נחלקו לג׳ דרגות: א. דרגה א׳: "זיתים וענבים" כיון שהשימוש העיקרי של בני אדם בזיתים וענבים הוא לצורך סחיטה, לכן סחיטה זו אסורה מן התורה. דרגה ב׳: פירות שרובם עומדים לאכילה כגון תותים...
  12. ג

    מאמר תורני חבורה בענין מלאכת "דש"

    מתלמיד חכם אחד בענין מלאכת "דש" הקדמה קצרה: "מלאכת דש" כוללת בתוכה ארבע סוגיות: סוגיא ראשונה: יש בה שני ענינים, ענין ראשון היא הסוגיא בביצה י"ב ב׳ ושבת קכ"ח א׳ לענין פירוק והפרדת האוכל מן השבלין והשרביטין, וענין שני הוא שיש ליזהר בשבת שלא לקלף את האגוזים והשקדים מקליפתן הירוקה שעליהן דגם זה דומה...
חזור
חלק עליון