מגילה

בגמ׳ יח: - יט. אמר רב חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה, ואפי׳ למ״ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה. עי׳ רש״י. ויל״ע, דלכאו׳ במתני׳ יט. יש גם שיטה שלישית והיא שיטת ר׳ יוסי שקוראין מאחר הדברים האלה, ובברייתא בגמ׳ יש את שיטת רשב״י מבלילה ההוא, והרי שתי המקומות האלו רחוקין...

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו...

התוס׳ דף ד: ד״ה ורב כתבו שהנפק״מ בין הטעם של רבה לטעם של רב יוסף הוא במקדש, שהטעם של רבה אינו במקדש כיון שאין שבות במקדש, ואילו לטעמא דרב יוסף אסור אפילו במקדש. ועי׳ ברש״י שכתב בטעם דרב יוסף דהוא משום דא״א לתת מתנות לאביונים בשבת, והיה נראה מתחילה שהוא משום מוקצה, אלא שבחזו״א או״ח סי׳ קנ״ה אות...

ראיתי שכתבו ?

איזה בגד חולק במגילה בחינם?

שתי מילים זהות רצופות במגילה?

אדם מחומש בראשית שנמצא במגילה גם בי"ד וגם בט"ו?

במגילה יושבים עליו ובפסח אוכלים אותו?

יש יהודי נחמד בשם ר' שרגי [יואל חרך] שעושה הרבה הצגות לילדים, ויש לו הצגה עם בובה בצורת דיבור מהבטן , דהיינו הוא מדבר בקול של הבובה, בלי ששפתיו נעות, ואפילו באותיות בומ'פ [מי שלא מאמין אשלח לו קישור] ונסתפקתי, אם הוא יקרא את המגילה באופן כזה, האם יצא ידי חובה או שחייב ביטוי שפתיים?

יש דין לקרוא את המגילה מהקלף. ודנו למדני זמנינו, דלכאורה זה ברור שאם קורא ממראה שמשתקף ממנה המגילה שאינו יוצא יד"ח. ויל"ע האם מהני להסתכל על המגילה מהצד האחורי שלה שהאותיות משתקפות משם הפוך, וכך לקרוא, דמחד אינו קורא ממש מהקלף, מאידך קורא מאותיות שכתובות על קלף.

בגמ' ביארו ורש"י על המשנה טרח לבאר למה?

בעל קורא שקרא 'ככה יעשה לאיש אשר המלך אחשורוש חפץ ביקרו'. בו בזמן שלא מוזכר כלל השם אחשורוש בפסוק. האם יש בעיה בקריאה זו?

אי' בשל"ה הקדוש מגילה נקראת י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו לא פחות ולא יותר, כי זה החשבון עולה כמנין אדנ"י, ואמר לא פחות ולא יותר, רק המנין המועט, דהיינו י"א כמנין אותיות ו"ה מן השם, והמנין מרובה ט"ו כמנין י"ה אשר הפריד ביניהם עמלק כי יד על כס י"ה, והאמצעית עולה ל"ט הוא ארור המן וכו'. אפשר להוסיף שנרמז מה...

בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים". והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ, וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס, וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק...

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל. וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

הגמרא במגילה דף ג אומרת שאסור לומר שלום לשד. ולכאורא מה כ'כ גרוע בזה? כתוב פה יסוד חזק בבין אדם לחבירו כשאתה נותן שלום למישהו [ בשפת העם צומי] אתה נותן לו כח ורצון לחיות ולהמשיך לפעול ולעשות. וזה איננו רוצים שהשד יקבל, אדרבא שילך ויחלש עד שיעלם. לענייננו, אם על שד אמירת שלום פועלת, כל שכן על...