מצה

בליל הסדר מובא בשו"ע שאוכלים ב' כזיתות ..וביאר המשנ"ב שזה מחמת הספק אם צריך מהמצה הראשונה כזית או מהשניה ויש לעיין דהיום כפי הנראה לי דרוב המסובים לא אוכלים כזית לא מהמצה הראשונה והשניה שמברך עליה עורך הסדר [אלא רק טעימה ]אלא אוכלים כזית מהמוכנים מראש או או סתם מהמצות מהצד אם כן אין שום עניין...

שיטת המהר"ל (הובא בב"ח סימן תע"ב ס"ה) והנצי"ב שכל שאוכל יותר מצה - יש בכך מצווה; והוכיח כן המהר"ל מברכות (ל"ה ב') ופסחים (ק"ז ב') שרבא היה שותה כל ערב פסח יין, "כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי [לאורתא]", ומשמע שיש ענין לאכול הרבה מצות. אכן בחדושים וביאורים כתב שאין בזה מצווה, ופירש דברי...

בשו"ע הרב מצה מרמז על ענוה, ובזוה"ק (ח"ב קפג:) מצה מיכלא דאסוותא, לפי שאמרו חז"ל (בבא בתרא צח.) שהמתגאה מזיק לעצמו בגשמיות ג"כ, כגון שיינו מחמיץ, א"כ ענוה שהיא ההיפך מגאוה, מרפאה ההיזק, ולכן מצה שמסמל את הענוה היא מיכלא דאסוותא.

מעשה שהיה בימי רבינו הגאון הקדוש החידושי הרי"ם ז"ל בערב פסח עוד בעיר וורשא, בעת אפית המצה למצות מצוה, אירע שנער אחד שלא הגיע למצוות עשה ג"כ מצה, ואח"כ נתערבה בין המצות, ואמר החידושי הרי"ם ז"ל הלא נעשה עכשיו מורה הוראה חדש (הוא הרה"ג ר' זאנביל קלפפיש ז"ל) נשלח אצלו ונשאל דעתו, וכן עשו, והשיב שהיא...

רבינו הגאון הקדוש ראש גולת אריאל האדמו"ר הקדוש ר' אברהם מסכיטשאוו זצקלה"ה, פעם אחת בערב פסח היה חולה מסוכן ר"ל על שפך דם מהגרון ר"ל, וכאשר בא לאכילת כזית מצה לא היה יכול, והתחיל להגיד הזוהר הקדוש מצה מיכלא דאסוותא הרבה הרבה פעמים, עד שבא להתלהבות עצומה, ואכל הכזית מצה בדבקות גדול, שהיה גדול כשני...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם מצה פ"ז הי"ב "אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה, אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים, ומדברי סופרים לאכול המרור לבדו בליל זה אפילו אין שם קרבן פסח", עכ"ל. ולפי זה ערל ובן נכר שאין אוכלים בפסח אינם חייבים גם באכילת מרור...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' למעבר לחלק ה' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ו' ~ ליל הסדר (ג) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן מה] נותן לכל אחד מצות יד לצאת בו, ומצותה בפרוסה דווקא לכתחילה, ולדעת כמה מגדולי האחרונים (שפת...

אבני נזר אורח חיים סימן שפא אותיות א-ג: א) נתתי אל לבי לעיין בענין ברכת על אכילת מצה ועל אכילת מרור. ומהראוי הי׳ לברך לאכול. כיון שהוא מצוה שאי אפשר לקיים על ידי שליח. והרמב״ן [ז ע״א] והר״ן [בד׳ הרי״ף ד ע״א] כתבו באמת בלמד לאכול. אך גירסת ספרים שלנו בפרק ערבי פסחים [קיד ע״ב] על אכילת כו׳ והלבוש...

ידוע המעשה שהחזו"א היה מחבר ללחם משנה מצה וחלה, ופורס החלה, ומנער המצה, ואוכלה בפסח. ולכאו' כל דבר שטעון הדחה וא"א להדיחו אסור ליגוע זה בזה לכתחילה, ואיך נהג כן?

בהשראת החידה הזו איזה ספק דומה מצאנו בגמרא שהסתפקו גם לגבי השקאת סוטה, וגם לגבי אכילת מצה, וגם לגבי בכור בהמה.

הכנה לליל הסדר | ח"א | בביאור גודל ועוצם קדושת ליל הסדר הבית הלוי עה"פ בעבור זה עשה לי ד' בצאתי ממצרים כתב: נמצאנו למדים מדבריו, דאין מצוות מצה ומרור רק זכרון למה שהיה בזמן פרעה ומשה, אלא טעם המצווה אף היה קודם היציאה, ואין הוא נודע, אבל אנו רואים את פעולתו, שבמצרים בזכות מצוות מרור ומצה יצאו...

'וזרע ברך' עמ' 14-16 על הגאון ר' ברוך שמעון שניאורסון, חתן הרב מטשעבין: באחד מימי הפסח סיפר רבינו לנכדיו את ספור "יציאת מצרים" הפרטית שלו: כיצד פלאי ההשגחה העליונה לווהו שם, בגלות סיביר הנדחת וסייעו בידו לקיים את "ליל הסדר" כהלכתו תחת נגישותו של שלטון הרשע - והרי הסיפור כפי שנרשם בשעתו ע"י אחד...

כתב השו"ע [תעא, א] ויין מעט לא ישתה, משום דמיסעד סעיד, אבל אם רצה לשתות יין הרבה, שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל. עי' במג"א [שם] שהקשה למה מותר לשתות ב' כוסות ראשונה ושניה קודם אכילת מצה, ותירץ דב' כוסות נחשב כבר הרבה יין דמיגרר גריר, ואח"כ כתב שאין צריך לזה, אלא כיון שבאותה...

כתב המ"ב סימן תרל"ט ס"ק כד וז"ל: נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר"א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ"ע הוא רק בערב משא"כ אח"כ הוא רק מצוה בעלמא אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה ע"כ. וצ"ב א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב...

הקשה המנחת חינוך, שכמו שבסוכה לב"ש שצריך לשמה - מ"מ כל ל' יום מועיל סתמא, כי לומדים את ההלכות, א"כ גם בפסח נאמר שתוך ל' יום מסתמא המצות הם לשם פסח. ולכאורה כל הקושיא היא רק לשיטות שמספיק לשם שאר ימי פסח, אבל אם צריך לשם המצת מצווה - אין סתמא שזה לשם המצת מצוה, עי' בשו"ע הרב שזוהי מחלוקת...

כתב בביאור הלכה (סימן ס ד"ה וי"א) וז"ל: מבואר בדבריו שאכילת מצה בפסח ואכילת כזית בסוכה בלילה הראשון שניהם חשיבי מצוות שתלויות באכילה לענין הכוונה. וצ"ב מה ההשוואה בין אכילת מצה בפסח שגוף המצווה היא אכילת המצה ונמצא נהנה מגוף המצווה, ועל כן אין הכוונה מעכבת במידי דהנאה, ואילו אכילת כזית בסוכה...

נפסק בשו"ע סימן תרס"ו סעיף א' היושב בסוכה לאחר חג הסוכות [אף שלא מכוין לשם מצוה עכ"פ מחזי] 'בל תוסיף'. וכך מבואר בגמרא סוכה מז: עיי"ש. וצריך ביאור מדוע מי שאוכל מצה לאחר הפסח אינו מחזי בבל תוסיף כמו האוכל בסוכה לאחר סוכות. ולכאורה היה אפש"ל שבשונה מסוכה שמקיים המצווה בכל הימים, במצה מקיים רק...

במשנה בפסחים ל"ט א' שנינו, על המרור "ומצטרפין לכזית", ובמשנה בדף ל"ה א' על מצה לא תנן כן. וכתב הרע"ב שמה שאמרו במשנה השניה - הולך גם על מצה. והר"ן כתב שבמצה פשיטא שמצטרף, ורק במרור היה צד שצריך כל הכזית מאותו טעם. ובירושלמי חלה יש שיטה שבמצה אכן צריך שיהיה כל הכזית מאותו המין.

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...

מש"כ בפרשת בא: בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה. אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא: בקונטרס המועדים מתורת בריסק (עמ' סג) הובא מבית אב סי' מה, (וכ"ה בחידושי הגר"ח פסחים מב א): וכעי"ז הביאו...