מאמר תורני

עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום...

"ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם: אני ה' אלהיכם...

בהלכות תפילה – חלק א' בכונת תפילת שמונה עשרה ובפרט ב"ברכת אבות" שמעכבת! נוסח תפילת שמו"ע אנשי כנסת הגדולה תיקנוה על הסדר א. מגילה י"ז ב' אמר רבי יוחנן ואמרי לה דבמתניתא תנא מאה ועשרים זקנים של אנשי כנסת הגדולה ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות – על הסדר. איתא בנפש החיים להגר"ח...

ו. כתב השל"ה במסכת תמיד ראה ראיתי מהחרדים את דבר ד' שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת שליח צבור התפילה, ויהיה עיניהם ולבם שם, ולא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה ועונים קדושה ואמן ומודים בשבח ותהילה, היא העולה למעלה עד רום מעלה, ופותח המקור העליון ומקשר את השתלשלות של העולמות כולה. ז...

במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו...

ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב...

יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב'...

בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) כותב רש"י ז"ל בזה הלשון: "פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו". ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם בשר הפסח של פסח שני. וזהו מה שכותב רש"י "ואין איסור חמץ" - היינו, אין איסור לאכול חמץ בפסח שני, "אלא עמו באכילתו" -...

יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ. יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא? כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...

הנה כל האיסורים שבתורה כגון נבילות טריפות ערלה תרומה וכיו"ב, האיסור קיים על עיקר המאכל כלומר שגוף הבשר או הפרי אסור באכילה, אבל אם יש רק טעם של האיסור בתוך מאכל אחר כגון שבישל ירקות עם בשר אסור, או בכל מיני אופנים שנחשבים רק טעם כמ"ש להלן בעז"ה, [הסוגי' בפסחים מד:, וכן חולין קח.] בכה"ג נח'...

ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...

ספק ספיקא מדין רוב? המחלוקת בין הרשב"א לרמב"ם (לדעת הפני יהושע) הפני יהושע לומד, בדעת הרשב"א, שספק ספיקא הוא מדין רוב. כלומר, רוב האפשרויות מובילות להיתר. אם כך, עולה השאלה: מה ההבדל אם זה ספק ספיקא מ"שם אחד" או מ"שני ספקות"? וכן, אם אחד מהספקות אינו שקול (למשל, 75% להיתר ו-25% לאיסור), הרי יש...

(סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים. תוכן...

בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות...

לדעת להאמין אמונה מהי א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה. אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי...

הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח)...

הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן...

יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...

בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג' א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת. ג'...

השאלה - בידוד קרפף בצוה"פ א ❋ זרעים ושטח שהוצף אוסרים את הטלטול א ❋ התרת כלאים ושבת בד' קונדסין ב ❋ הקפת שיירא שחנתה בבקעה במחיצות ב ❋ הרמב"ם הצריך תמיד כמה מחיצות ממשיות ג ❋ הרמב"ם וביאור הר"ח לד' קונדסין ד ❋ הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר ד ❋ הבדל במטרת צוה"פ ה ❋ מטרת צוה"פ בהפרדת הכלאים ו...