הלל

וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה בש"ך על התורה * (בגימטריאות): שבת הארץ להם לאכלה ראשי תיבות בגימטריא שס"ה, רמז שלא יאכל אדם כל ימות השנה אלא משל שבת, כמו שהיה עושה שמאי, וכן מזון כל השבוע הוא מן שבת, לזה מונין אחד בשבת שני בשבת וכו'. לאכלה עם האותיות בגימטריא מלאך, רמז שנעשה הישראלי...

בעת אמירת "יאמר נא ישראל" וגו' וכן השאר, הקהל עונה "הודו לה' כי טוב" על אמירת הש"צ "יאמר נא", ולכך צריך שישמעו הקהל את אמירת הש"צ מעיקר הדין היו יוצאים באמירת הש"צ ולא היו אומרים זאת כלל

כיצד יתכן שלשה בני אדם המתפללים יחד, אחד אומר הלל שלם, אחד חצי הלל, והשלישי אומר 'לא לנו' ולא אומר 'אהבתי'?

מלבד הטעם אטו שביעי של פסח.

כידוע דעת הרב עובדיה וסיעתו שבארץ אין לברך על ההלל בר"ח כי כך המנהג בא"י אותו שנהגו לברך צריכים לשנות מנהגם בארץ, אך ישנן כמה טענות ניצחות נגד דעה זאת המובאות בספר "דברי אמת ושלום". בא"י לא היה מנהג המקום אחיד. וממילא גם יחידים שבאים מחו"ל רשאים להמשיך במנהגם בארץ ובפרט שהוא המנהג המקורי...

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל. וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

הלל עם כלי זמר האם ראוי או לא? וכן בשאר התפילה (אני רוצה מקורות)

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וה׳ הכה כל בכור בארץ מצרים (יב כט) במדרש רבה פרשה י״ז סי׳ ה׳ "והיה הקב״ה הורג בכוריהן של מצרים והן היו מזין על פתחיהן ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם, והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח". מבואר דאמרו הלל בליל פסח מצרים, וכן הוא במדרש שם פרשה י״ח סימן י׳ "באותה שעה ותחזק מצרים על...