הגדה של פסח

הסתפקתי אמרו את ההגדה בלי לשאול מה נשתנה. ואח"כ נזכרו שלא שאלו האם יש עניין לחזור ולומר או שלא.

לפי כל רבדי התורה. נ.ב אם אפשר לקבל קובץ להדפסה

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ וכו'. אפשר הכוונה למ"ש בזוה"ק שהקב"ה שלח את השכינה להיות עמנו בגלות כדי שבזכותה יוצא גם אותנו מהגלות, דכתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים לכלתם אל תקרי לכלותם אלא לכלתם בשביל הכלה שנמצאת עמם. וזהו "והיא שעמדה" דהיינו השכינה, שבכל דור ודור...

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא. בפי' הריטב"א על הגדש"פ כתב: יש אומרים כי אמר מָּקוֹם בענין זה, לפי שעד שלא נתן הקב"ה את התורה לישראל לא היה נודע לא הוא ולא חכמתו, אלא כדבר הגנוז במקום נסתר ואינו נראה, וכשנתן תורה לישראל אז הופיע...

בהגדה של פסח אומרים: "וירעו אותנו המצרים, כמה שנאמר, הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ". וצריך הסבר מדוע הביא ראיה שהמצרים הרעו לנו ממה שכתוב "הבה נתחכמה לו" אשר מזה אין אנו רואים שהרעו לנו, הלא היה יותר טוב להביא ראיה ממה שכתוב בפירוש...

מה הטעם שבחרו לסיים את ההגדה בפיוט חד גדיא בלשון ארמית?

רשע מה הוא אומר וכו' . מסביר בספר ''נתיבות שלום'' : לא מדבר כאן ברשע אפיקורוס וכי על בן כזה יש בכלל ענין לשמע מה הוא אומר? אלא על רשע שהרשיע מתוך שנתגבר עליו יצרו והפילו פעמים רבות ואינו יכול להחלץ ממנו ועל כן מתיאש ואומר מה העבודה הזאת לכם ולא לו אתם שזכיתם לשמירה עליונה מיצר הרע ראויים הנכם...

הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ב כתב וז"ל: אם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו הכל לפי דעתו של בן. וצ"ע מה המקור של הרמב"ם? ואולי באמת אין ענין במשה רבינו, אלא פשוט זה חלק מהסיפור. ולא רצה הרמב"ם להאריך ולכתוב עשר המכות וכו', לכן כתב כל הנסים שנעשו וכו'...

אז איזו מעלה יש בקריעת הים? מתוך המכלול הפיוט מורכב מחמש עשרה שורות שכל אחת מתארת נס אחד שנעשה לישראל, והקביעה שיכולנו להסתפק בו, ולא היינו זקוקים לזה שבא אחריו. כל זאת לא כולל את המעלה הראשונה – "אילו הוציאנו ממצרים" – שעפ"י הפיוט בלעדיה אין מקום להודיה. כחצי מהמעלות המוזכרות בפיוט הן ניסים...

הנה במשנה ובגמרא מבואר שעושים הרבה מנהגים להתמיה התינוקות, וברור שזה אמור להיות ספונטאני, התינוק רואה שאביו עושה דברים משונים ומיד הוא תמה על כך. כיום, הצורה הזו השתנתה לגמרי, מה נשתנה נהפך לשיר נוסף בליל הסדר כמו אחד מי יודע וחד גדיא, ברור שאחר המניעים העיקריים לכך הוא מה שבגנים מלמדים אותם את...

נפל ברעיוני, שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת אכילת המרור - ע"ש שמיררו המצרים כו' כך לכאורה [למ"ד חרוסת מצוה] יש לפרש מדרבנן את סיבת אכילת החרוסת - זכר לטיט ולתבן. מה דעת רבותינו?

הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם...

הכנה לליל הסדר | ח"א | בביאור גודל ועוצם קדושת ליל הסדר הבית הלוי עה"פ בעבור זה עשה לי ד' בצאתי ממצרים כתב: נמצאנו למדים מדבריו, דאין מצוות מצה ומרור רק זכרון למה שהיה בזמן פרעה ומשה, אלא טעם המצווה אף היה קודם היציאה, ואין הוא נודע, אבל אנו רואים את פעולתו, שבמצרים בזכות מצוות מרור ומצה יצאו...

בתפילה אנו אומרים - ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו בהגדה מברכים - "על גאולתנו ועל פדיון נפשנו" בתורה מוזכר פעמים רבות - "כי דבר סרה על ה' אלוקיכם המוציא אתכם מארץ מצרים, והפדך מבית עבדים" בנביא מיכה - "כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך" מה ההבדל אם כן בין גאולה לפדות? ראיתי בשם רבינו...