צרכנו

אִלוּ שִׁקַע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ. אלו שקע צרינו בתוכו ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה, אלא היינו מתים מדי ראותנו נקמתנו מאויבינו, דיינו, כי כן דרכן של בריות לומר הייתי מת ברצון ובשמחה אם אראה נקמתי מפלות שונאי. אבל רצה הוא להחיותנו...