אמוראים

ראיתי בספר דרשות בית ישי (טו בסופו ד״ה ובזה) של הרב שלמה פישר, הוא כותב הסבר מפליא מדוע האמוראים דוחקים בלשון המשנה. לדבריו, האמוראים ידעו שהאמת עמהם בהסבר הדין אלא בגלל האיסור לחלוק על התנאים דחקו בלשון התנאים, להתאים דבריהם עם האמת עכת"ד. האם זה הסבר מקובל?

למה לא נתכנה אביי בתואר רב?

יש לעיין מה הסיבה שאין בכוחו של אמורא לחלוק על תנאים, האם זה דין, רבי ור"נ סוף משנה, והיינו שהדורות אח"כ [האמוראים] לא יכולים לחלוק על הקודמים להם, או בגלל סברא, שראו חכמי הדור דאז שירדה חולשה לעולם, ודור האמוראים התמעטו כ"כ וכבר לא יכלו לחלוק על הקודמים להם אפ' מהדור הקודם להם, הקושי בסברא ...