אם בחקותי תלכו

רש"י בפר' אמור (כב, לא) כתב, ושמרתם - זו המשנה. וכן נכתב בפרשת אמור שכן משמע ברש"י פר' אחרי (יח, ה) על הפסוק "ללכת בהם". והנה זה לשון הפסוק באחרי "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם", וכתב רש"י על ללכת בהם, אל תפטר מתוכם, שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האומות. ולכאורה יתכן שאכן...

רש"י מפרש שזה הולך על עמל התורה, והוא מתורת כהנים. רבינו בחיי מפרש שזה הולך על שמיטה ויובל המוזכרים למעלה. בספורנו כתב שחוקות הם גזירות מלך, שנוהגים בהם כשעוסק בעסקי חייו, [והכוונה לקיום], "ואת מצוותי תשמורו" - הכוונה ללימוד, ולהתבונן במצוות כיצד לקיימן, ומה תכליתן, ע"כ. ובזה זה קצת הפוך מרש"י...

רבינו בחיי מפרש שבחקותי היינו שמיטה ויובל, עיין שם. ולפי"ז מיושב היטב האמור בסוף הקללות "אז תרצה הארץ את שבתותיה", שלכאו' היכן רמוז שלא שבתו בשמיטה, ויתכן שהוא בכלל "אם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי" וגו'; אבל להרבינו בחיי מיושב היטב, שהתורה פירטה זאת בברכות, אם בחקותי תלכו...

רש"י הביא מתורת כהנים "שתהיו עמלים בתורה". ובאור החיים הק' יש מ"ב פירושים בלשון הליכה [חלקם שהפסוק לא הולך על לימוד התורה], ואחד מהם, "ובלכתך בדרך". ואולי אפשר להציע ע"פ דברי הר"ן (נדרים פא, א) עה"פ "על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ולא הלכו בה", שהגמ' מבארת שלא בירכו בתורה תחילה, ומבאר רבינו...