אכילת כלב

ראיתי בעבר מי שהסתפק אם אפשר לבער חמץ ע"י שמאכיל חיה שדרכה להקיא מאכלה (כ"כ בעה"ט לבאר מה שנקרא הקאת בתורה). וצדדי הספק בשונה מחיה שאין דרכה להקיא וממילא נמצא שביער החמץ, אבל בחיה זו שדרכה להקיא לא חשיב ביעור. או נימא דסו"ס כשהאכיל אותה בזה הרי ביער את החמץ ומה שהקיאה אחר כך אין זה חסרון בביעור...