תובנה בביטחון

נצייר לעצמנו, שמהיום אנו יודעים מה יהיה איתנו מיום זה ועד יום המוות, והכל היה גלוי וידוע לפנינו באופן וודאי ומוחלט, לא הינו שייכים כלל למעלת הבטחון, דמעלת הבטחון הוא התלות המוחלטת והוודאית בהשי"ת.

ובוודאי מעלת הבטחון הוא מעלה בפנ"ע, ולא רק כהיכי תמצי לשלוות הנפש בעת צרה, וכדמוכח בתהלים טעמו וראו כי טוב ד' אשרי הגבר יחסה בו, ועוד פסוקים רבים כאלו.
דע"י הבטחון אנו מתקרבים ומתדבקים בקב"ה בכל ליבנו, וגם הבטחון גורם לו חיזוק בתורה ובמצוות.

וא"כ נמצא דהקרקע דעליו צומח הבטחון, הוא הספק, החוסר וודאות, שהוא דבר שאנו בטבענו לא רוצים, וגורם לנו עצבות, לחץ, מתח, ודכדוך, ואין שמחה כהתרת הספיקות, אולם הוא המצב הרצוי לנו, ולמי שרוצה לחזק בטחונו בד', דבלא ספק לא שייך הבטחון,
וא"כ כשמגיע לנו מצב של ספק, הרי אנו צרכים להיות שמחים ומרוצים, שעכשיו נוכל להתחזק במעלת הבטחון ולהתקרב ולהדבק יותר בקב"ה.
ולכן כשמגיע לנו מצב של ספק, לא נראה אותו כמצב נורא, ושחור, שנופל עלינו, אלא נראה אתו כהזדמנות שנתגלגלה לפתחנו, שזוהי הזדמות להאחז במידת הבטחון בתוך הספק והחשש.