כי לא תישכח מפי זרעו - אלינו!

מה בסך הכל עשה התנא האלוקי ר' שמעון בן יוחאי, בכך שאמר בביטחון 'כי לא תישכח מפי זרעו' - שהתורה לא תשתכח מפי ישראל לעולם?

הוא גילה את מה שידע ברוח קדשו. נו, אז מה בכך? מה ההתרגשות הגדולה מזה?


ונראה לי, בזמן שהיו ישראל בשיא השפלות, ראשיה היו עצובים ומדוכדכים על מצב בני עמם, עד כדי שהתרוצצו מחשבות בראשם - אולי יאבד וישתכח תורה מישראל ביום מן הימים.

או אז קפץ ר' שמעון ואמר בביטחון ובהחלטיות: חס ושלום! היו לא תהיה! אין סיכוי שיאבד תורה מישראל! אני בטוח בזה. במשפט הזה לבד, נסך בנו כוחות עצומים להחזיק בתורה הקדושהב במשך כל הגלות, ולהמשיך להחזיק בה עד ביאת ינון.


זה מלמד אותנו יסוד עצום:

כשאנו מבחינים באחד מביננו המסתובב כפוף ומדוכדך על גלי הנסיונות שעוברים עליו. לפעמים זה האישה, האח, ידיד קרוב, בן או בת. אל לנו לשגע אותו עוד יותר ולסבך אותו כל מיני עצות שונים ומשונים.

אלא, עלינו לאומר לו ולשדר לו, אני בטוח בך ובכוחותיך, שתעבור את מה שהינך עובר כמו שצריך. ואדרבא, עוד תצא מזה, בס"ד, ברכוש גדול.

אם כך תעשה, תגלה בו את פנימיות כוחות נפשו האדירים, וכל זכויותיו יחשבו לזכותך.