מאמרים מאת אחד יחיד | פורום אוצר התורה מאמרים מאת אחד יחיד | פורום אוצר התורה
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.

  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

מאמרים מאת אחד יחיד

א
  • תוכן מומלץ
נושאים נוספים
בעניין חישוב שנת השמיטה כיום
אחד יחיד
מעודכן
4 דקות זמן קריאה
צפיות
110
תודות
4
הערות
2
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת...
א
  • תוכן מומלץ
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח'
אחד יחיד
מעודכן
1 דקות זמן קריאה
צפיות
208
תודות
1
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
309
תודות
1
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...
א
סוגיות בש"ס
בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק ב'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
63
תודות
2
במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא. והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל: ומתרצת הגמ' וז"ל: ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר'...
א
  • תוכן מומלץ
סוגיות בש"ס
בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק א'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
63
תודות
1
איתא בקידושין דף י"ד ע"ב: היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף. ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...
א
ל"ג בעומר
למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק ב' - יום פטירת רשב"י
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
354
תודות
6
הערות
1
המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל: ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים. וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...
א
  • תוכן מומלץ
ל"ג בעומר
למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק א' - יום שמחה
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
317
תודות
7
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים. שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו. שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו. וזה החלי בע"ה. בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב: ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות. אמנם...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
310
תודות
1
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה. אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל: עד...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
357
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון' כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל: היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית. וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל: ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
331
תודות
3
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול' הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל: היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'. והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
354
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך' כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל: השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
318
תודות
3
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך' האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל: היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל: ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...
א
תפילה - קריאת שמע
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א'
אחד יחיד
מעודכן
2 דקות זמן קריאה
צפיות
576
תודות
6
הערות
4
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו' במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם. מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל: ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן. וברש"י שם: היינו...
א
ספרות תורנית
מי כתב את המשניות?
אחד יחיד
מעודכן
3 דקות זמן קריאה
צפיות
741
תודות
12
כל מי ששואלים אותו את השאלה הזאת, עונה באינסטינקט "רבינו הקדוש". האמנם? גשו נא לארון הספרים, ופתחו את 'תוספות הרא"ש' על מסכת כתובות דף ב: וזה לשונו: "לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו. יש מקשין מנא ידעינן דלא קתני נשאו, דלא נישאו נמי ניכתב בלא יו""ד, א"כ מצינן למיקרי לא נשאו כמו לא נישאו. ומתרצים...
חזור
חלק עליון